מעגל הבקרה

הגדרנו מדדים, הצבנו יעדים ועכשיו אנחנו מצפים בכיליון עיניים לשיפור הביצועים המיוחל. הלא כן?
כן ולא.
כן – עצם המדידה והצבת היעדים, תיצור שינוי אווירה בארגון שבאופן כמעט אוטומטי יביא לשיפור הביצועים. מחקרים רבים מראים כי עובדים היודעים שהארגון מתחיל למדוד את תפוקתם באופן תדיר ולהימצא תחת זכוכית מגדלת, בין אם בצורה מאתגרת יותר או פחות, ישפרו את ביצועיהם.
לא – אל לנו לשקוט על השמרים. מגמת השיפור הראשונית לא תארך לאורך זמן. על מנת לשמר את המגמה לטווח הארוך, עלינו להימצא תמיד בתהליך מחזורי של בקרה.
תהליך מובנה של פיקוח ובקרה, יאפשר לנו לוודא כי הארגון חותר למטרותיו וייעודו, יאפשר לנו להתאים את הארגון לשינויים פנימיים/חיצוניים ויאפשר לנו להימצא תמיד בתהליך של שיפור מתמיד.
תהליך הבקרה הינו תהליך מחזורי. אל לנו להסתפק רק בביצוע הבקרה עצמה וההתערבות למול הגורמים החלשים. עלינו תמיד להימצא בתהליך של שיפור מתמיד ובוחן גם את התאמת המדדים והגדרת היעדים.
מעגל הבקרה –
  1. פעילות/תהליך  – הגדרת המשימה, הפרויקט או תהליך העבודה אותו אנו רוצים לבקר, לבחון ולשפר.
  2. הגדרת מדדים– קביעת המדדים שיכוונו אותנו להצלחת המשימה.
  3. קביעת יעדים – הגדרת יעדים למדדים שנקבעו על מנת לבחון מידת הצלחתנו בהם.
  4. השוואה והערכה – תהליך בחינת הביצועים למול היעדים הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל.
  5. התערבות – טיפול בנקודות החולשה בתהליך, חיזוק נקודות החזקה והתאמת המדדים והיעדים במידת הצורך להשאת הביצועים.
בבואנו לבחון תהליך עבודה קיים או ביצועים עסקיים של היחידה, בבניית תהליך חדש והקמת פעילות חדשה, עלינו תמיד לזכור ליישם את מעגל הבקרה בכדי שנוכל לוודא שאנחנו בדרך הנכונה.
אנחנו ב- Wiservice  נדע להתאים עבורך את מעגל הבקרה האופטימלי להשאת ביצועי הארגון.

מענה מהיר זה לא הכול…

התקלקל לי מכשיר חשמלי במטבח.
אחרי המתנה קצרה יחסית על הקו ענתה לי נציגת שרות אדיבה מאוד, רק חבל שיתר התהליכים פחות אדיבים…
זה התחיל בניסיון לתאם ביקור הטכנאי. "הטכנאי יגיע בין 12:00 ל- 18:00..". אין בעיה, אקח לעצמי יום חופש מהעבודה.
אוקי – "אז האם אפשר שאקבל התרעה של שעה לפני שהוא מגיע??".  "כמובן שכן!". נו, לפחות זה.(בנתיים…)
אז יום התיקון הגיע ובשעה 12:45 אני מקבל שיחה לא מזוהה מהטכנאי. "אני בעוד 20 דקות אצלך".
רצתי אצתי והגעתי הביתה.
בשעה 14:30 שמעתי דפיקה בדלת. הטכנאי נכנס בסערה ואני מצטט – "איזה חברה מטומטמת. נתנה לי את הטלפון שלך לכתובת אחרת." (ואם עובד החברה טוען שהיא "מטומטמת", מי אני שאחלוק על דעתו..?!?)
בשעה טובה התיקון החל. כמה אזיקונים שנזרקו על הרצפה, טיפות מים שנזלו מהכיור ומספר ברגים שנשארו יתומים. לא משהו חריג.
"סיימתי" טען הטכנאי. פרט בהרחבה על התיקון שבוצע ובאותה הסערה שהוא נכנס כך הוא יצא בדרכו לעוד לקוח מרוצה.
ואני, נשארתי לנקות את האזיקונים, לאסוף את הברגים ולהעביר סמרטוט כדי לנקות את עקבות הנעליים שהשאיר (מסתבר שטיפות מים וסוליות נעליים לא הולכים טוב ביחד…).
ואני שואל, למה החברה חושבת שהמענה המהיר והשרות האדיב של נציגת השרות מספיק??

מערך מדידה ארגוני

אז אחרי שהבנו את נחיצות המדדים הארגוניים, נשאלת השאלה – איך בונים ומיישמים מערך מדידה ארגוני בכדי לנווט את הארגון לעבר ייעודו ומטרותיו?
כל מי שחושב שקריאת המאמר תגרום לו מחר בבוקר להקים מערך מדדים ארגוני, יכול לעצור את קריאתו כבר כאן.
קל להחליט שהחל ממחר כולם נמדדים על הכנסות או מכירות, על שיחות או שביעות רצון, אבל האם זה מה שיביא אותך ליעד? אני לא בטוח.
ההשלכות של בחירת מדדים לא מתאימים או בניית התהליך באופן בלתי מושכל עלולות להיות קשות. הרעה בביצועים ומרמור עובדים הינם חלק קטן מהבעיות שיצוצו במידה והנושא ינוהל בקלות דעת.
בבואנו לבנות מערך מדדים אם ליחידה בודדת או לארגון כולו, עלינו להתייחס למספר נושאים נוספים מעבר להחלטה אילו מדדים לבחור, לדוגמא:
  1. את מי מודדים –  עובדים? ספקים? צוותים?
  2. תדירות המדדים – האם המדדים צריכים להימדד כל יום? כל שעה? פעם בחודש?
  3. תדירות המדידה – מתי אני מייצר שיח וסיג עם האוכלוסייה הנמדדת אודות הביצועים הנמדדים – כל יום? פעם בשבוע? רק כאשר המגמה שלילית?
  4. תהליך המדידה – מי מודד? מי מסביר? איך מסבירים? למי מסבירים ומתי?
  5. תהליך בחירת המדדים – האם אני בוחר לבד? משתף את המנהלים? אולי את העובדים?
  6. פלטפורמת המדידה – איך נמדוד את המדדים? היכן נציג ונתעד אותם?
כל זאת ועוד ובטרם דיברנו על איך מחילים וכיצד מכילים את המדדים לעובדים בארגון? היכן עובר הגבול בין ההסתערות קדימה לעבר השגת המדדים לבין תחושות התסכול וההרעה בביצועים?
כפי שהבטחתי בראשית המאמר, אין תשובה אחת. אפשרויות רבות קיימות לבניית סרגל מדדים בארגון על כל שלביו, אולם המשותף בין כולן הוא חובת תכנון הפעילות מראשיתה ועד יישומה בפועל והפיכתה לחלק אינטגרלי מההוויה והשפה הארגונית. בנוסף, ארגונים מצליחים נמצאים תמיד בתהליכי התפתחות וחדירה לתחומים/שווקים חדשים, לכן אל לנו לשקוט על השמרים ולחשוב שמערך המדידה הנוכחי עדיין רלוונטי. מערך מדידה חייב ניהול ותחזוקה שוטפת בהתאם למטרות הארגון בטווח הקצר והארוך. אם מערך המדידה נשאר סטטי לאורך זמן ללא כל שינויים, סביר להניח שאינו מודד את הפרמטרים הרלוונטיים להצלחה.
מערך מדידה ובקרה ארגוני, גם אם נבנה באופן האופטימלי ביותר, לא יכול להצליח בגפו. מערך מדידה הינו כמסגרת הפאזל וחייב להיתמך ברשת יעדים ומודלי שכר עידוד שיניעו את העובדים להשגתם.
רק באמצעות מערך מדידה חכם, יעל ופשוט, המשלב תוכנית יעדים מאתגרת, תוכלו להיות בטוחים שכלל הארגון חותר לאותה המטרה.
לנו ב- Wiservice הידע והניסיון באפיון והטמעת מערכי מדידה לארגונים מהמובילים במשק הישראלי. הן ארגונים פרטיים, הן ארגונים מוניציפליים, הן ארגונים ממשלתיים והן ארגונים ציבוריים.

ניהול זמן

מר סלים ורזה הפציר בבנו נשר'קה שכדי להצטיין עליו להתאמן 25 שעות ביממה.
מכוון שאנחנו, להבדיל מנשר'קה, לא יכולים לקום שעה קודם, חשוב מאוד שנדע לתכנן את הזמן שלנו באופן חכם ויעיל.
מהם גזלני הזמן העיקריים שלנו? ישיבות ארוכות ללא תכלית, התכתבויות אין סופיות בדוא"ל במקום לסגור את הנושא טלפונית, התעסקות בכריית הנתונים ולא בקריאתם, התנהלות של "כיבוי שרפות" במקום תהליכי בקרה ומניעה, ריכוזיות יתר וכדומה.
איך עושים אחרת?
  1. מיפוי כלל המשימות שבאחריותנו והמשאבים הנדרשים להשלמתם.
  2. איתור גזלני הזמן המרכזיים בין אם במשימות שווא, בין אם בהשקעת משאבים מוגזמת ובין אם מריכוזיות יתר.
  3. טיפול כירורגי בגזלני הזמן. שינוי תהליך עבודה, מיכון תהליכים, הרחבת מערך הבקרה, האצלת סמכויות, מיכון ואוטומטיזציה של דוחות, שינוי הרגלי עבודה וכדומה.
  4. בנייה והטמעה של תהליכי בקרה למשימות שהחלטנו להאציל ו/או בהם ביצענו שינויים והפחתה של משאבים בכדי לוודא שתוצאותיהם אינם נפגעות.
אחד המשאבים היקרים שלנו בארגון ושתמיד נמצא בחוסר הוא הזמן. אם נשכיל לנהל את הזמן שלנו באופן נכון תוך כדי צמצום גזלני זמן עיקריים, נוכל להשקיע בכל משימה את הזמן הראוי לה ואפילו להספיק לצאת להפסקת צהריים ראויה…
לנו ב- Wiservice ניסיון ניהולי עשיר וניסיון בליווי מנהלים בארגונים מובילים.
תן לנו לעזור לך לנהל את הזמן טוב יותר כדי שתוכל/י להתמקד במשימות החשובות להצלחה.

סביר

המונדיאל הוא טורניר הכדורגל החשוב ביותר בעולם ובו מתמודדות 32 מתוך כלל הנבחרות הלאומיות לגברים החברות בפיפ"א, הגוף הבינלאומי המנהל את תחרויות הכדורגל הרשמיות. הטורניר נערך לראשונה ב- 1930, ומאז הוא נערך אחת לארבע שנים.
שלב המוקדמות נמשך כשנתיים ומשמש לקביעת 31 הנבחרות שיעפילו לטורניר יחד עם הנבחרת המייצגת את המדינה המארחת העולה אוטומטית. בטורניר המוקדמות משתתפות כ-200 נבחרות, המחולקות לשישה אזורים שונים לפי שיוכן היבשתי וקונפדרציית הכדורגל שאליה הן משתייכות.
בשנת 1970 הצליחה נבחרת ישראל להעפיל לטורניר הנכסף, אולם לצערנו, זאת הייתה העפלה הראשונה והאחרונה שלנו.
לא מכבר הסתיים לו עוד קמפיין מוקדמות לקראת המונדיאל הקרוב.
בסיום המשחק האחרון בקמפיין, שכאמור גם אותו לא צלחנו, התראיין לעיתונות מאמן הנבחרת וטען בתוקף כי הקמפיין היה "סביר".
מה הכוונה ב"סביר"?
זה אומר שהצלחנו או נכשלנו?
האם עמדנו ביעדים שהגדרנו?
האם אנחנו כמנהלים, מדמיינים סצנריו בו נקבל דיווח שהמצב "סביר" ? או חס וחלילה נצטרך לדווח למעלה כי הביצועים "סבירים"?
התאחדות לכדורגל בישראל מבקשת מאתנו, ציבור אוהדי הכדור, להשקיע עשרות ואף מאות שקלים כל קמפיין לתמיכה בנבחרת.
האם אנו לא ראויים בתור המשקיעים, לדעת מראש מהם היעדים להצלחה בקמפיין? האם אנחנו לא זכאים לבחון בכל שלב בקמפיין את עמידתנו ביעדים והתחזית קדימה?
אין ספק שבסופו של דבר, מבחן התוצאה הוא עצם העפלה, אולם אם לא השכלנו להעפיל כבר 40 שנה, אולי כדאי להגדיר יעדים נוספים?
אולי נגדיר יעד לכמות הנקודות שנצבור? או אולי יעד לכמות השערים שנכבוש או נספוג?
אולי נגדיר יעדים למשחקי הבית למול משחקי החוץ? או אולי יעד של כמות שחקנים ברוטציה?
רק הגדרת יעדים ברורה מראש וביצוע בקרה ומדידה בהתאם, תבהיר לנו את מידת הצלחתנו בתהליך ותחסוך מאתנו מושגים מעורפלים כגון "סביר".
אם אנחנו באמת רוצים להתקדם ולשפר את הביצועים שלנו, מומלץ ראשית להגדיר באופן ברור ומדיד את היעדים הרצויים ולאחר מכן לבצע תהליך קבוע ושוטף של בקרה ומדידה אחר ביצועינו למול היעדים שהוגדרו, כי מה שלא נמדד לא מנוהל ומה שלא מנוהל לא ניתן לשיפור.
אז ההתאחדות לכדורגל יקרה, או שתתחילו לנהל את הקמפיינים או שתמלאו טפסי בקשה לארח את מונדיאל 2026…

סרגל הישגים מאוזן – Balanced Scorecard

סרגל הישגים מאוזן (BSC) הינו מערכת לתכנון וניהול בארגון.  המערכת נמצאת בשימוש אינטנסיבי בעסקים ובתעשייה, מוסדות ממשלה ומלכ"רים במטרה לתאם בין פעילויות הארגון לבין חזונו והאסטרטגיה שלו.  סרגל הישגים מאוזן משפר את התקשורת הפנימית והחיצונית בארגון ומנטר את ביצועיו מול היעדים האסטרטגיים שלו.
סרגל הישגים מאוזן מאפשר לארגון להגדיר מדדים אפקטיביים להצלחה על סמך חזונו, ייעודו ומטרותיו.  המודל פותח לפני כ-20 שנה ע"י החוקרים, נורטון וקפלן, ומיושם בהצלחה באלפי ארגונים בעולם. בישראל המודל מיושם בעיקר בחברות בינלאומיות.
מדוע ארגון זקוק לסרגל הישגים מאוזן?
  • להגדלת המיקוד באסטרטגיה ותוצאות.
  • לשיפור ביצועי הארגון ע"י מדידת גורמים משפיעים.
  • לתיאום בין אסטרטגיית הארגון לביצועי העובדים על בסיס יומיומי.
  • למיקוד בגורמים המניעים את הביצועים העתידיים.
  • לשיפור התקשורת בין חזון הארגון והאסטרטגיה שלו.
  • לתעדוף פרויקטים ומיזמים.
תכנון סרגל ההישגים המאוזן
הארגון מוצג באמצעות מפה אסטרטגית ע"י ניתוח 4 היבטים של הארגון.  ולכל היבט נקבעים מטרות, מדדים, יעדים ותוכניות.
  • היבט פיננסי  – נתוני מימון מדויקים ומתוזמנים נמצאים תמיד בעדיפות ראשונה, ומנהלים יעשו כל שיידרש על מנת לספקם באמצעות מאזנים, דו"חות רווח והפסד, הערכות סיכון, חישובי עלות/תועלת ועוד.  במפה האסטרטגית ההיבט הכספי מאוזן תוך התחשבות ביתר ההיבטים.
  • היבט הלקוח – גישות ניהול עדכניות מדגישות את חשיבות הלקוח ושביעות רצונו בכל עסק וארגון.  אם הלקוח אינו מרוצה הוא ימצא ספקים אחרים אשר יתאימו לדרישותיו.  לפיכך, ביצוע חלש בהיבט זה הוא סמן לירידה עתידית בצמיחה, גם אם התמונה הכלכלית הנוכחית נראית טוב.  בפיתוח מדדי שביעות רצון, הלקוחות מנותחים במושגים של סוגי לקוחות וסוגי תהליכים באמצעותם מספקים מוצרים ושירותים לסוגי הלקוחות.
  • היבט תהליכים עסקיים פנימיים – מדדים המבוססים על הבט זה מאפשרים למנהל לדעת האם ובאיזו מידה העסק מנוהל בהצלחה והאם, לדוגמה, המוצרים והשירותים מתאימים לדרישות הלקוח.  מדדים אלה צריכים להיות מתוכננים בקפידה על ידי עובדים המכירים את התהליכים באופן מיטבי.
  • היבט של למידה וצמיחה – למידה וצמיחה מהווים בסיס חיוני להצלחתו של כל ארגון.  היבט זה כולל הדרכת עובדים, תרבות החברה והכלים הטכנולוגיים.  באקלים הנוכחי של שינוי טכנולוגי מהיר, על אנשי הידע בחברה להיות במצב למידה רציף.  ניתן להציב מדדים כדי למקד תקציבי הדרכה במקומות בהם הם נדרשים יותר מכל.
האיזון מושג ע"י שילוב בין התכנון האסטרטגי לבין התקציב, ע"י איזון ותעדוף בהקצאת משאבים בין 4 ההיבטים וקישור בין אסטרטגית הארגון לטווח הארוך לבין פעילותה בטווח הקצר באמצעות תוכנית העבודה.
מפות אסטרטגיות, הלב של סרגל הישגים מאוזן מודרני, הן כלי תקשורת המסייעים להבין כיצד נוצר הערך לארגון.  הן מציגות, צעד אחר צעד, את הקשר בין המטרות האסטרטגיות בצורת שרשרת סיבה-תוצאה.   לדוגמה:  שיפור של ביצוע מטרות של היבט הלמידה וצמיחה מאפשר לארגון לשפר את מטרות היבט התהליכים הפנימיים, אשר בתורו מאפשר לארגון ליצור תוצאות מבוקשות גם בהיבטים האחרים, הכלכלי והלקוח.   שילוב בין התכנון האסטרטגי ובין התקציב.
סרגל ההישגים המאוזן אינו תוכנה. אולם לאחר פיתוח ויישום הסרגל ניתן להשתמש בכלי ניהול אוטומטיים על מנת לספק מידע יישומי לאנשים הנכונים בזמן הנכון.
יותר ממחצית מחברות גדולות בארה"ב, באירופה ובאסיה אימצו את סרגל ההישגים המאוזן.  מחקרים רבים ב-20 השנים האחרונות מעידים שארגונים, אשר עושים שימוש נרחב בסרגל ההישגים המאוזן, מציגים החזרים גבוהים יותר בשוק המניות (Lingle and Schiemann, 1996), מקטינים את ההוצאות ב-25%, מגדילים מכירות ורווחים ומשפרים את ביצועי קבלת ההחלטות של מנהלים, ומגדילים את שביעות רצון העובדים (Lawson et al. 2003).
מקרה בוחן: סרגל הישגים מאוזן של חברת תוכנה עולמית מובילה
ייעוד הארגון
להיות מנהיגים ומובילים בשוק פיתוח ותחזוקה של מערכות
מידע ומערכות עתירות תוכנה
חזון הארגון
אנחנו מזוהים כארגון ממדרגה ראשונה בפיתוח ותחזוקה מעולים של טכנולוגיות מידע ומערכות משולבות תוכנה
מטרות הארגון
היבט פיננסי
היבט הלקוחות
היבט תהליכים פנימיים
היבט למידה והצמיחה
  • שיפור המיצוב הפיננסי של הארגון
  • לספק ללקוחות מערכות באיכות מעולה תוך עמידה ביעדי האספקה.
  • לספק למהנדסי המערכת סביבת עבודה בה יתבצעו תהליכי הפיתוח באופן היעיל ביותר.
  • ניהול פרויקטי הפיתוח ברמה הגבוהה ביותר.
  • לספק איכות חיים ברמה עולמית לעובדים.
פירוט יעדים לשנה קרובה
  • פיתוח שיטות כדי לצמצם את הסיכון, וריאציות המימון עד 15% .
  • הקטנת עלויות על המוצרים והשירותים ב- 10% .
  • הגדלת המימון מהלקוחות ב- 10%
  • הרחבת בסיס הלקוחות בלפחות שני תאגידים פרטיים נוספים.
  • הקטנת מספר המוצרים הפגומים שמסופקים ללקוח ב 10% .
  • הקטנת מספר מסירות מאוחרות שמסופקות ללקוח ב 10% .
  • קיצור זמני המשלוח ב 10% .
  • שיפור מנגנוני התקשורת עם הלקוחות כדי להבטיח שהתגובות ללקוחות מתבצעות בתוך 2 ימי עבודה.
  • הגדלת זמינות העובדים על מנת לספק את צורכי הלקוח 90% מהזמן.
  • שיפור האיכות של תהליכים פנימיים על-ידי השגת רמת בגרות CMMI 5בשנה הבאה.
  • ייעול תהליך הפיתוח כך שממוצע השגיאות המזוהות בכל שלב של מחזור חיי פיתוח התוכנה יקטן ב 15% .
  • הפחתת שיעור תחלופת העובדים ב 15% בשנה הבאה.
  • הגדלת כמות היישומים של טכנולוגיות חדשות ב 5% .
אם וכאשר מיושמת נכון, מתודולוגיית סרגל ההישגים המאוזן היא פשוטה אך בעלת עוצמה רבה ומובילה להישגים וביצועים טובים הרבה יותר.
חברת Wiservice עובדת יחד עם הארגונים ומסייעת להם לבנות ולתכנן סרגל הישגים מאוזן אשר מתרגם את האסטרטגיה הארגונית למשהו שהעובדים יכולים להבין ולהשתמש בו.
Wiservice נותנת את הכלים לשיפור משמעותי של הביצוע הארגוני:  החברה תסייע לארגון להסיר את מחסומי התקשורת בין היחידות העסקיות והמחלקות, להגדיל את המיקוד על אסטרטגיה ותוצאות, לתקצב ולתעדף זמן ומשאבים באופן יעיל יותר, ולהבין טוב יותר את צרכי הלקוחות.

פנוי להצעות

בשנתיים האחרונות דילגתי מספר פעמים בין חברות הסלולר השונות. כל ביקור כזה נשמר היטב בזיכרון של החברות שמנסות לא אחת לשכנע אותי "לשוב הביתה".
ספק אחד ממש עקשן, מנסה בממוצע אחת לשבועיים לשכנע אותי לחזור להיות לקוח שלהם.
רוב האנשים דוחים שיחות אלו לאלתר, אולם אני להבדיל , נהנה להיכנס עם נציג המכירה לפולמוס האם ולמה כדאי לי להתנייד חזרה.
לפני מספר ימים, בהתאם לממוצע, קיבלתי שיחת טלפון נוספת מהספק.
על הקו, נציגת מכירות מפולפלת שיירתה לכיווני את שלל המגדים שיש לה להציע  –
·         יש לנו מבצע סוף שנה מיוחד
·         יש לנו מחיר מצוין ללקוחות עסקיים
·         אני רואה שהיית לקוח מועדף שלנו
·         ועוד….
והמחיר..?? גבוה ב-50% ממה שאני משלם כיום!
"אבל אנחנו נותנים שרות טוב יותר…" טענה הנציגה.
"לנו יש מרכזי מכירה ושרות פזורים בכל רחבי הארץ…" חזרה ואמרה.
לא נותר לי אלא לענות…
"גם אם נניח שאני רוצה לשלם יותר בגלל שרות, האם 50% תוספת זו עלות מוצדקת?"
"ומי אמר שמרכזי שרות הם אינדיקציה לשרות טוב??"
"אני לקוח של אחת החברות הווירטואליות ואני מקבל שרות מצוין, לא דרך מענה טלפוני וללא צורך בהגעה למרכז שרות."
הצלחתי כנראה לשכנע את הנציגה שענתה לי –  "טוב, ביי להתראות".
ואני שואל –
·         למה אתם לא עושים בקרה על חברות מיקור החוץ שלכם שמנסות אחת לשבועיים לשכנע אותי מחדש? לא חבל על המשאבים? גם אם מדובר על מבצעי "סוף שנה".
·         וגם אם אתם משלמים להם לפי הצלחה בלבד, לא חבל לכם שככה הם "מציקים" ללקוחות הפוטנציאלים שלכם? אני בטוח שההצקה השבועית הזו מרתיעה לא מעט אנשים מלחזור אליכם.
·         המחירים אט אט הולכים ומתקרבים להצעות של החברות הווירטואליות. לשלם 50% יותר על שרות זה לא מוצדק.
·         איך זה שיומיים לאחר מכן אשתי היקרה זכתה לטלפון דומה אולם קיבלה הצעה זולה יותר?? זה לא נראה טוב…
אני כנראה אמשיך לקבל שיחות טלפון כאלו, בין אם פעם לשבועיים או יותר, אבל בטוח שלא אנפנף את השיחה… שימשיכו לנסות, אני פנוי להצעות מעניינות.

קופה רושמת

כאשר מדובר על קניות בסופרמרקט, אנחנו הישראלים מתחלקים ל-2:
  • אלו שדוחפים את החשבון לאחת השקיות בדרך לפח האשפה
  • אלו שעוצרים בקופה הראשית
אני באופן אישי משתייך לקבוצה השנייה, אחרי שנדהמתי לגלות שכמעט ב- 80% מהמקרים קיימים טעויות בחשבון.
אבל אז מתחילים התירוצים – "זה לא אותו המוצר", "הברקוד לא תואם", "המבצע הוא רק לאריזות כפולות ולא בודדים", "בוא תראה לי איפה רשום 1+1", "שכחו להוריד את המדבקה",  ועוד פנינים רבות ומגוונות.
לא באתי לכתוב על התרמיות של הסופרמרקטים בישראל. אני רק מבקש לשאול, אם כבר אתם יודעים שהקופאית הראשית היא צומת מרכזית בביקור הלקוחות בסופר, למה לא לתת לה כלים שרותיים בסיסיים כדי שלפחות נצא עם טעם פחות מר מהביקור ואולי נחזור גם בשבוע הבא??
ושאני כותב "בסיסיים" אני ממש מתכוון לזה…
  • את רואה אותי עם תינוקת במושב העגלה ואת אומרת לי להשאיר את העגלה בקופה וללכת להחליף את המוצר??
  • את מבקשת ממני ללכת לצלם לך את המדבקה כי אין מי שיחליף אותך בקופה??
  • את צועקת עלי למה לא השוואתי את הברקוד על המדבקה עם הברקוד של המוצר??
בספרי הקודש כתוב –  "החיים והמוות בידי הלשון". אז נכון, אומנם אין כאן חס וחלילה רמיזה לדיני נפשות, אולם אתם משקיעים מיליונים בשיווק ופרסום אבל בסופו של דבר, ההחלטה אם לחזור לקנות אצלכם גם בשבוע הבא היא לא בגלל עוד פרסומת בטלוויזיה…
לנו ב- Wiservice מגוון רחב של פתרונות לשיפור מיומנויות השרות והמכירה של העובדים בארגון שלכם.

שרות HD

"איכות שיחה ב- HD", "הרשת המהירה בישראל", "אפליקציית HD", "הרשת הבטוחה בישראל" ….
תסלחו לי על הבוטות , אבל  – מה זה החארטה הזה?!?
למה אנחנו לא שומעים "רמת שרות ב- HD" ?? או אולי "השרות הטוב בישראל"??
האם לא מגיע לנו להמתין רק 3 דקות גם שאנחנו לא פונים למוקד המכירה?
האם לא מגיע לנו לקבל חשבונית ברורה, בלי טעויות, תמציתית שלא מנסה לבלבל אותנו מלהבין על מה וכמה אנחנו משלמים?
האם לא מגיע לנו לקבל הטבות חינם גם מבלי שיתחדשו אוטומטית לאחר 3 חודשים ונגלה את החיוב אחרי שגבו מאתנו את הכסף?
לא מגיע לנו שרות בנגיעה אחת ותמיד שולחים אותנו לנציג הבכיר, אח"כ למומחה ואל תשכחו לעבור דרך מנהל הצוות בדרכנו למנהל המוקד?
אז למה לא בעצם??
למה החברות לא מסתכלות לנו בלבן של העיניים ומבטיחות שרות אחר??
הרבה יותר קל למכור לנו הבטחות שקשה לנו לאמוד. הרי מי מאתנו יכול להתלונן – "הבטיחו לי לשמוע ב- HD  ולא מקיימים…??".
אז בקיצור – "הבטחות כמו חול ואין מה לאכול".

שרות ווירטואלי

מזה חודש ימים שאני מסתובב עם תחושה קשה של היותי פראייר.
חברות הסלולר הווירטואליות מציעות חבילות במחירי רצפה ואני עדיין משלם 120 ₪ לחודש.
למרות הניסיון המר שיש לי עם ניוד לחברה אחרת (שרות מוכר), החלטתי לבדוק את הנושא. בכל זאת, אני משלם פי 2.5 יותר בכל חודש!!
אל תטעו, ברור לי לחלוטין שהמחירים האטרקטיביים באים על חשבון השרות. וגם ברור לי לחלוטין שהחברות משקיעות את מרבית זמנם בגיוס לקוחות חדשים ומניחות כי המחיר כבר יעשה את שלו.
האמת, זה סיכון שאני מוכן לקחת בשביל להפסיק להרגיש פראייר. גם זה לא שהחברות הוותיקות מציגות שרות כזה מצוין. הן עסוקות כל היום להתנגח אחת בשנייה למי יש מהירות גלישה גבוהה יותר…
אז גלשתי, קראתי את האותיות הקטנות, טלפנתי וחיפשתי רק דבר אחד קטן. חיפשתי מישהו שאוכל לדבר אתו על המעבר. מישהו שיבטיח לי שהכול יהיה בשליטה. מישהו שיבטיח לי שבמידה ואזדקק לעזרה הוא יהיה זמין עבורי. בכל זאת, תהליך הניוד הוא שלב קריטי עבורי ולא מתחשק לי להיות שוב פעם בלי קו למשך 12 שעות….
לצערי, אני עדיין מסתובב עם תחושת הפראייר ואני בטוח שכמוני גם רבים אחרים שצמאים לקול האנושי שיעזור להם לחצות את הכביש.
אנשים מטבעם פוחדים משינויים. אילו רק החברות היו מגשרות על הפער, ההשקעה הייתה מחזירה עצמה מהר מאוד.
לא ביקשתי הרבה….רק לעבור את הניוד בהצלחה.