10 הדיברות לתוכנית תגמול

אחרי שהטמענו בהצלחה עשרות תוכניות תגמול בארגונים רבים,

אספנו וחידדנו את 10 הדיברות שלנו לתוכנית תגמול איכותית ואפקטיבית –

  • פשטות – אל תסבכו את התוכנית עם יותר מידי פרמטרים, נוסחאות מורכבות או קווי תשלום לא ברורים.
  • השפעה – וודאו שלעובד יכולת השפעה משמעותית על הפרמטרים, בין אם הפרמטר נמדד על ביצועים אישיים ובין אם קבוצתיים.
  • נגישות – הגדירו יעדים ברי השגה. מאתגרים מחד אולם לא כאלה שמשיגים תוך שבוע מאידך.
  • אפקטיביות – קבעו גובה תגמול אפקטיבי להנעת העובד. אפקטיביות לכל פרמטר ולכל התוכנית כולה.
  • שקיפות – דאגו לשקיפות הביצועים והשגת היעדים לאורך כל תקופת התגמול. אל תפתיעו את העובד בתלוש השכר. ייצרו אמון בין התוכנית לעובד.
  • מה יוצא לי מזה – וודאו שהעובד מבין מה הוא צריך לעשות כדי לקבל את התגמול. "לספור את הכסף במדרגות".
  • גבולות גזרה – חישבו ובדקו האם קיים צורך לתחום את התגמול, מלמטה ו/או למעלה, או אולי השמיים הם הגבול?
  • רעננה – תוכנית תגמול חייבת להיות עדכנית לצרכי הארגון והשוק. תדאגו לרענן את התוכנית ולהתאים אותה לצרכים שלכם.
  • תוכנית היא לא תחליף לניהול – תוודאו שהתוכנית מתגמלת פרמטרים של "מעל ומעבר" ולא משימות שהם במסגרת הגדרת התפקיד של העובד/מנהל.
  • הטמעה וניהול – תוכנית תגמול, טובה ככל שתהה, תיכשל אם תהליך ההטמעה יהיה "על הדרך" או אם לא תנהלו אותה באופן שוטף מול העובדים. תוכנית תגמול היא לא "שגר ושכח"!

10 הדיברות למנהל

  • "דרך הרגליים" – תענו לשיחות, הצטרפו לפגישות, תעמיסו חבילות או תסדרו מדפים. תחוו את "רצפת הייצור" אצלכם ביחידה. יתרום משמעותית לשיפור תהליך קבלת ההחלטות
  • התבססו על נתונים – קבלת החלטות מבוססת אמפירית ולא רק על פי תחושות.
  • האצלו סמכויות  – תסמכו על העובדים שלכם. תנו להם לחשוב, לתכנן, ליישם ולבקר את עצמם גם במחיר של טעויות.
  • בקרה – שאתם מורידים משימות או מטמיעים תהליך חדש, תוודאו שזה מיושם בפועל. תבצעו מעקב, תקבעו נקודות בקרה בתהליך עד להטמעה מלאה.
  • דלת פתוחה – תשרו אווירה של פתיחות וזמינות לעובדים שלכם. אם עובד מבקש שיחה, אל תתאמו פגישה לעוד שבועיים.
  • הגדרת יעדים ברורה – הגדירו יעדים כמותיים, שניתנים למדידה ושבאחריות העובד להשפיע עליהם, על מנת שניתן יהיה בסוף היום לבחון את מידת ההצלחה ולקבל החלטות לשיפור.
  • "מנהל נמדד בהיעדרו" – אם היעדרותכם מונעת מהעובדים להשלים משימתם או פוגעת בתפוקתם, אזי או שאתם מהווים צוואר בקבוק, או שאתם לא סומכים עליהם, או שלא מספיק הכשרתם אותם לקבל החלטות. מנהל אמור לנהל, לפתח, ליזום שיפורים ולא להפריע בדרך.
  • הפקת לקחים – תתחקרו, תלמדו ותבצעו התאמות. חשוב לשלב הפקת לקחים גם בהצלחות ולא רק בכישלונות.
  • תפרגנו – העובדים שלכם צריכים לקבל "מילה טובה" מידי פעם. עובד רוצה שיעריכו אותו ויפרגנו על הביצועים שלו.
  • תהנו מהדרך – לנהל זו זכות! קחו אותה ב-2 ידיים והשמיים הם הגבול!

OKR – Objectives and Key Results

OKR (מטרות ותוצאות) זו שיטה להגדרת מטרות ותקשורת ניהולית או בקצרה – "מה אתה רוצה להשיג ובאילו אבני דרך תצטרך לעמוד כדי להשיג אותן".

OKR הינה מתודולוגיה שיתופית להגדרת יעדים המשמשת צוותים ויחידים כדי להגדיר יעדים מאתגרים ושאפתניים עם תוצאות מדידות. OKRs הם האופן שבו אתה עוקב אחר התקדמות, יוצר התאמה ומעודד מעורבות סביב יעדים מדידים.

בין אם מדברים על תפעול משרדי, הנדסת תוכנה, מלכ"רים או יותר, OKRs עובדים אותו הדבר להגדרת יעדים ברמות רבות של החברה. הם יכולים גם לעבוד למען מטרות אישיות ואף יכולים לשמש אנשים לביצוע דברים במקומות שבהם ההנהגה הבכירה אינה משתמשת בהם.

OKR נכתבים עם מטרת על בראש ומתחתיה 3 עד 5 תוצאות מפתח תומכות. הם יכולים להיכתב גם כהצהרה:

אני אעשה (מטרה) כפי שנמדד על ידי (תוצאות מפתח).

לדוגמה, "אני אתקן את האתר כך ש- 7 מתוך 10 כניסות זמן התגובה יהיה של שנייה אחת ושיעור שגיאות של 1%.

דוגמא נוספת – עד חודש יוני אסיים ריצת 10 ק"מ בפחות מ- 50 דקות:

KR1 – לצאת 3 פעמים בשבוע לריצה של 30 דקות לפחות – אפריל

KR2 – להוסיף כל שבוע 0.5 ק"מ לריצה – מאי

KR3 – להגביר את קצב הריצה ב- 30 שניות בכל שבוע – מאי

דוגמא נוספת – עד חודש דצמבר יהיו מיליון כניסות באתר:

מדידה של הצוות הטכני :

KR1 – שדרוג השרת – יוני

KR2 – הוספת רכיב WhatsApp – אוגוסט

KR3 – הוספת אפשרות רכישה בעמוד הראשי – ספטמבר

מדידה של הצוות השיווקי:

KR1 – העלאת קמפיין בגוגל – ספטמבר

KR2 – טיפול במילות מפתח – אוקטובר

KR3 – הוספת עמוד נחיתה – נובמבר

מטרה היא פשוט מה שיש להשיג, לא יותר ולא פחות. בהגדרה, המטרות הן משמעותיות, קונקרטיות, מכוונות פעולה ומעוררות השראה (באופן אידיאלי). כשהם מתוכננים ונפרסים כראוי, הם מהווים חיסון נגד חשיבה מטושטשת וביצוע לא יעיל.

תוצאות מפתח הן סימון הביצועים ומעקב אחר האופן שבו אנו מגיעים למטרה. KRs אפקטיביים הם ספציפיים ומוגדרים בזמן ואגרסיביים אך מציאותיים. יותר מכל, הם ניתנים למדידה וניתנים לאימות. או שאתה עומד בדרישות של תוצאה מרכזית או שלא; אין אזור אפור, אין מקום לספק. בתום התקופה המיועדת, בדרך כלל רבעון, אנו מבצעים בדיקה קבועה ומדרגים את תוצאות המפתח האם הושלמו או לא.

כאשר מטרה יכולה להימשך לאורך זמן, לעבור אותה לשנה או יותר, תוצאות מפתח מתפתחות ככל שהעבודה מתקדמת. ברגע שכולם הושלמו, המטרה מושגת.

היתרונות המרכזיים של שיטת OKR –

מיקוד: OKRs מאפשרים לצוות להתכנס מאחורי סדרה קטנה של סדרי עדיפויות שנבחרו בקפידה.

יישור קו: OKRs מספקים שיטה לארגון שלם ליישר את יעדיו בכל שכבה עם סדר העדיפויות שלו ברמה העליונה ועם המטרה הסופית שלו.

מחויבות: OKR דורשים רמה של מחויבות קולקטיבית מהצדדים המעורבים לבחור ולעמוד בסדרי עדיפויות מוסכמים.

מעקב: OKRs מאפשרים לצוות או לארגון לעקוב אחר ההתקדמות שלהם לעבר מטרה ולדעת מוקדם יותר מתי לשנות טקטיקה.

השמיים הם הגבול: OKRs מעצימים צוותים להגדיר יעדים שנמתחים מעבר ל"עסקים כרגיל" ולבצע שינוי משמעותי.

ההבדל בין מדידה בשיטת KPI'S לבין OKR's, הוא ש – OKR's זו שיטה למדידת תהליך, לרוב קצר מועד שמכיל תתי פעילויות להשגת המטרה, לעומת KPI's למדידה של פעילות ספציפית ארוכת טווח.

מתודולוגיית OKR נוצרה על ידי אנדי גרוב בחברת אינטל. מאז, חברות רבות אימצו אותן, כולל Google, Allbirds, Apartment Therapy, Netflix ועמותות מעוררות השראה כמו Code for America.

26 שעות…

חדשות לבקרים שאנחנו שומעים אודות מחאת הרופאים המתמחים לתורנויות ה- 26 שעות.

בצדק, אף אחד לא רוצה להגיע לבית החולים ולהיבדק ע"י רופא שנמצא בשעה ה- 25 של התורנות שלו, והאמת גם לא בשעה ה- 18. כפי שהמתמחים טוענים ואכן סביר שיקרה, הסיכוי לטעויות עולה אקספוננציאלית, הן בתוך בית החולים וחלילה אפילו בנהיגה חזרה הביתה.

הוויכוח המתמשך בין הצדדים בסוגיה זו, נובע מחשש של משרד הבריאות שמא צמצום שעות התורנות יפגע משמעותית בתהליך הכשרתו של הרופא הטרי ובסופו של דבר בירידה במקצועיות שלו.

ברוב המדינות המפותחות, מצאו את נקודות האיזון בין צרכי ההכשרה לבין יכולת התפקוד של המתמחה והגבילו את המשמרת עד 18 שעות.

מניסיון שצברתי במגוון פרויקטים במגזר הרפואי בישראל שבמסגרתם גם נחשפתי לשיטות העבודה בארה"ב, אני יודע לשים את האצבע על הבעיה המרכזית.

אם בודקים לעומק את ניצולת הרופא במשמרת בישראל, מגלים באופן מפתיע, שאחוז לא מבוטל מהזמן שלו מושקע בהליכים בירוקרטיים ואדמיניסטרטיביים ששואבים ממנו זמן רופא יקר, והאמת שגם לא לצורך.

להבדיל מארה"ב, שהשכילו בין היתר להרחיב את סמכויות תפקיד לאח הסיעודי, המתמחה נדרש להשקיע זמן יקר ברישום ותיעוד ידני של הביקור, לחכות את הזמן ההתארגנות של המטופל, לרשום מרשמים וכיוצ"ב. עובדה זו באה לידי ביטוי בעוד הרבה ארגונים, ולאו דווקא בתחום הבריאות, שנוטים להעמיס משימות "בק אופיס" לעובדים שהזמן שלהם הכי יקר לארגון (לאו דווקא במונחים של כסף)

להערכתי, אם בישראל יפנו את הרופאים הטריים מפעילויות אדמיניסטרטיביות מיותרות, יוגדל באופן משמעותי זמן הרפואה המקצועי והכשרתם לא תיפגע עם צמצום שעות המשמרת. דרך אגב, הנושא רלוונטי גם לרופאים המומחים, אם אנחנו חפצים לקצר משמעותית את התורים הארוכים שאנחנו ממתינים כיום.

למה חשוב ליצור מערך מדידה נכון, ואיך עושים את זה

מכירים את המשפט "מה שלא נמדד, לא מנוהל"? אנחנו בטוחים שכן. למרות שהפך כבר לקלישאה עסקית, המשפט הזה עדיין נכון. הרי איך נדע מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע ליעדים שלנו, ואיפה אנחנו עומדים היום ביחס אליהם, אם לא נמדוד את הביצועים שלנו?

בדיוק לצורך זה ארגונים יוצרים לעצמם מערך מדידה. כאשר הוא מוגדר בצורה נכונה, מערך מדידה הוא כלי עבודה חיוני שמסייע לנו להבין האם אנחנו מודדים את התהליכים הנכונים בארגון, ומאפשר לנו לדעת, בכל רגע נתון, האם אנחנו נמצאים בדרך הנכונה להשגת המטרות והיעדים שלנו.

מערך מדידה אינו כלי שרלוונטי רק למוקדי שירות ומכירות. גם יחידות נוספות בארגון, כגון בקאופיס או תפעול, יכולות להיעזר במערך מדידה, שכן הוא מאפשר לנו לנטר ולעקוב אחר כל פרמטר חשוב בארגון, בכל תחום או מחלקה.

להזיז את המחט בכיוון הנכון

בואו ניקח לדוגמא סמנכ"ל מכירות שצריך לעמוד ביעד מכירות של 100,000 ₪ בחודש. באופן טבעי, לאותו סמנכ"ל יהיה חשוב מאוד לדעת מה נדרש ממנו לעשות, ואילו משאבים הוא צריך, בכדי לעמוד ביעד.

הוא יכול לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

·         כמה שיחות צריכים הנציגים שלי לעשות כדי לעמוד ביעד?

·         מהו אחוז ההמרה של אותן שיחות?

·         מה צריך להיות סכום העסקה הממוצע?

·         מה צריך להיות אורך השיחה?

·         כמה נציגים אני למעשה צריך?

וכו'

תהליך פירוק הפעילות השוטפת לפעילויות ומדדי משנה הוא היסוד לבניית מערך מדידה מוצלח.

ברור שכל ארגון יודע לבחון את ההכנסות שלו לעומת אתמול, החודש הקודם או השנה שעברה. אבל האם אנחנו, כמנהלים, יודעים גם לקשר בין כמות הפגישות היומית של איש המכירות, שמתרוצץ בין לקוחות, ובין הכנסות הארגון? האם אנחנו יודעים לומר כיצד אורך השיחה של הנציג הטלפוני משפיע על רווחיות הארגון?

מערך מדידה מוצלח מאפשר לנו למדוד בצורה מדויקת כל אספקט רלוונטי בעבודה שלנו, ושל העובדים שלנו, ומסייע לנו לתרגם את מטרותיו הפיננסיות של הארגון לכדי מדדים ישימים שיקשרו בין חזונה של החברה לבין תפקידו של אחרון העובדים. בקיצור, מערך מדידה מוצלח מסייע לנו להבין מה באמת עוזר לנו להזיז את המחט לכיוון הנכון.

 פחות זה יותר

לעיתים קרובות, מנהלים וארגונים נוטים לסבך את עצמם יתר על המידה באמצעות בניית דו"חות ומערכי מדידה  המכילים מספר רב של מדדים ונתונים, חלקם או רובם אינם ניתנים לניהול או כלל אינם רלוונטיים.

בואו ניקח כדוגמא את אחד הלקוחות שפנה אלינו לאחרונה, כדי שנעזור לו לבנות מערך מדידה נכון, ומחזיק מוקד מכירה שכולל מאות נציגים. המטרה העיקרית של המנהל איתו עבדנו, כפי שהוגדרה לנו, הייתה הגדלת מספר המכירות שמבצעים הנציגים. אולם, כשבדקנו את ה- KPI’s  בהם הם משתמשים, גילינו שהם מתייחסים למדדים כמו מספר שיחות נכנסות וכמות פניות מתועדות.

אלו כלל לא KPI's אלא מדדים מסבירים. כלומר, הם פשוט מתארים מצב נתון של תנועת השיחות למוקד ולכן לא מהווים אינדיקציה לעמידה ביעד העיקרי.

מערך מדידה מוצלח הוא כזה שמכיל אך ורק את המדדים החיוניים לעמידה ביעדים, לא פחות ולא יותר. הוא נבחן בכך שהוא מאפשר למנהל לקבל תמונת מצב ברורה במהירות, בהשקעה של לא יותר מ-  10 דקות כל בוקר, ובכך שהוא מאפשר להבין מה מתפקד, ומה לא מתפקד, ומסייע לנו להתמקד במה שנדרש.

במקרה של הלקוח הנ"ל, KPI שמתייחס למכירות משיחות נכנסות הוא כבר מדד שהרבה יותר נכון לעקוב אחריו.

מעבר להשפעה החיובית על ביצועי הארגון, מערך מדידה מהווה גם תרומה חיובית לתרבות הארגונית בכך שהוא מאפשר יצירת שיח שקוף סביב ביצועי הארגון, בין המנהלים והעובדים, ומסייע לקבוע מסגרת ברורה לדיון ולתאם ציפיות.

אז מה חשוב לקחת בחשבון כשבונים מערך מדידה?

כמעט בכל ארגון כיום קיים מערך מדידה,. אבל, כאשר קיים ריבוי דו"חות ופרמטרים, כאשר המנהלים סובלים מעודף מידע ולא בקיאים בנתונים, וכאשר לא מצליחים לעמוד ביעדים, כנראה שמערך המדידה אינו בנוי טוב.

במידה וארגונים קוראים לעזרתנו במקרים כאלו, אנחנו בדרך נתחיל עם ביצוע אבחון של התהליכים והפעילות העסקית באמצעות תצפיות, ראיונות עם עובדים ומנהלים, בדיקת נתונים ותיאום ציפיות מול ההנהלה. זה יאפשר לנו להוציא את המוץ מהתבן ולבנות מערך מדידה שעוסק בעיקר, ולא בנתונים לא רלוונטים.

הנה, בקצרה, השלבים שבעזרתם יוצרים מערך מדידה שמסייע לנו לתת את התשובות לשאלות הנכונות ולהניע אותנו לעבר עמידה ביעדים:

1.      בשלב הראשון, נבדוק מה מצב מערך המדידה הנוכחי, אם קיים כזה. נרצה להסתכל על העובדים ועל הלקוחות – נעשה האזנות, תצפיות, נסתכל על דו"חות קיימים, ובעצם ננסה להבין האם המערך הנוכחי תורם ליעדים ב- 5 קטגוריות עיקריות.:

                                I.            תפוקות – מוצרים/שירותים מוגמרים ליחידת זמן

                               II.            תשומות – המשאבים הדרושים לייצור התפוקות ביחידת זמן

                             III.            איכות – איכות המוצר/שרות אותו אנו מספקים

                            IV.            פריון – תפוקות ביחס לתשומות

                              V.            נצילות – היחס בין ניצול המשאב לפוטנציאל שלו

2.      בשלב השני, נרצה לבדוק האם הפרמטרים שנמדדים כרגע הם אכן אלו שמשפיעים על התוצאות אליהן אנחנו רוצים להגיע..

3.      בשלב האחרון, נחליט איך אנחנו רוצים לגשת לשיפור כל אחד מהפרמטרים וניצור תוכנית פעולה.

אז אם יש לכם כבר מערך מדידה, אבל אתם לא בטוחים שהוא בנוי בצורה נכונה. או, אם אין לכם עדיין כזה ואתם רוצים לבנות אחד מהתחלה. מוזמנים להתייעץ איתנו. 

אין כמו בבית…

מאז פרצה לחיינו הקורונה אנחנו שומעים הרבה מאוד על "עבודה מהבית", אבל בפועל שיטת עבודה זו כבר קיימת כאן הרבה זמן לפני.

מנהלים לעיתים חוששים לאפשר לעובדים שלהם לעבוד מהבית, בין אם באופן תדיר ובין אם לסירוגין, ממגוון סיבות כמו היעדר מיומנויות ניהול מרחוק, אתגרים טכנולוגים, חשש שמא העובדים ינצלו זאת לרעה וכד'.

מחקרים אודות עבודה מהבית צצים כמו פטריות לאחר הגשם, וכולם מוכיחים שהיתרונות עולים על החסרונות, לדוגמא –

  • עלייה מובהקת בתפוקות
  • הגברת המחויבות הארגונית
  • צמצום תחלופה
  • הפחתת עלויות נסיעה, שכירות, הסעדה וכד'
  • העלאת איכות החיים – זמן משפחה, פחות פקקים

בבואנו לשקול מעבר לשיטת עבודה זו (או במקרה שלנו כיום, להשאיר חלק מהעובדים בבית) חייבים לבחון 2 נקודות מרכזיות – 

  1. מידת התאמת העובד  – עובדים שזקוקים ליותר "זמן מנהל", עובדים שחייבים את הסביבה החברתית, עובדים שמתקשים להציב גבולות וכד'
  2. מידת התאמת המנהל – האם מיומנויות הניהול מתאימות לשיטת עבודה זו. ניהול מרחוק, שמירה על קשר, מדידה ובקרה וכד'

לעבודה מהבית יש גם סיכונים שכדאי לזכור ולמנוע –

  • ריבוי שעות עבודה שלבסוף יפגעו בתפוקות ובשביעות רצון העובד
  • קושי בהפרדה בין העבודה לבית
  • פגיעה בתרבות הארגונית ותחושת בידוד
  • פגיעה ביצירתיות

ארגונים שישכילו לשלב את העובדים שלהם גם מעבודה מהבית רק ירוויחו.

וחייבים לזכור שבחיים הכול עניין של מינון. תתחילו עם יום אחד בשבוע ומשם תתקדמו.

בחזרה למשרד

הקורונה אילצה חברות וארגונים רבים להעביר את העובדים לעבוד מהבית.

בימים אלו, המשק אט אט חוזר למסלול בידיעה שבתקופה הקרובה נעבוד בצל הקורונה.

לפני שאתם מחזירים את העובדים למשרד, להלן מספר נקודות למחשבה שיעזרו לכם לקבל החלטות בנושא החזרה למשרד:

  • חשוב לזכור שהקורונה עדיין כאן – תשמרו את היכולות לעבודה מהבית ואף תשפרו את האמצעים, כי חס וחלילה, בין לילה (תרתי משמע) נצטרך לבצע פניית פרסה ולחזור לעבוד מהבית.
  • תשקלו להחזיר את העובדים למשרד באופן מדורג – יש עובדים עם ילדים שטרם חזרו למסגרות, עובדים שחוששים להידבק, סכנת הידבקות קבוצתית וכדומה.
  • תזהו מראש אילו עובדים כדאי להקדים את חזרתם למשרד – עובדים שהתפוקות שלהם ירדו בגלל העבודה בבית, עובדים עם קשיים טכנולוגיים, עובדים הזקוקים למסגרת חברתית או לניהול צמוד יותר וכדומה.
  • תזכרו שיש עובדים שעבודה מהבית עושה להם רק טוב – מחקרים מראים שיש עובדים שהעבודה מהבית מעלה את התפוקות שלהם באופן משמעותי.
  • לסיכום – זה כבר היה כאן וכנראה כדי להישאר – שוק העבודה משתנה לנגד עיננו, ומודל העבודה מהבית תפס תאוצה עוד לפני הקורונה. למודל זה יתרונות רבים הבאים לידי ביטוי בתפוקות העובדים אבל גם במגוון אספקטים נוספים שלא תמיד חושבים עליהם, כגון – צמצום תחלופת עובדים, העלאת מחויבות ארגונית, צמצום הוצאות רכב/נסיעות, הפחתת עלויות שכירות ועוד הרבה. חשוב לזכור שלא לכל העובדים המודל מתאים, אבל אם כבר הקורונה נתנה לנו דחיפה קטנה, אולי נשכיל לנצל אותה עד תום.

יעילות בבתי החולים

בתי החולים עמוסים למכביר וקיים מחסור משמעותי במשאבים וכוח אדם, אבל האם לא ניתן להפחית מעט את העומס? האם לא ניתן לקצר את זמני המתנה או את משך השהייה של המטופל?

בביקור קצר (שנאלצתי לצערי לקיים כאבא מלווה ולא כיועץ) באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, נוכחתי לגלות שעם קצת שיפור תהליכים, עבודת ממשקים וטכנולוגיה, אפשר לייעל את המערכת, להפחית חלק מהעומסים, לקצר את זמני המתנה, לצמצם טרטור המטופלים ("לקוחות" אם שכחנו) ולזרז שחרורים הביתה.

כמה דוגמאות להמחשה –

  • אם אני צריך רופא מומחה, למה קיבלתי הפניה למיון? ואם קופת החולים שלי טעתה, למה בית החולים לא מתקן זאת ודווקא כן מתעקש שאתחיל במיון?
  • אם אני צריך רופא מומחה, מדוע אני חייב לראות קודם רופא ילדים?
  • למה אני צריך לספר את הסיפור במלואו לאחות בקבלה למיון, לסטאג'ר במיון, לרופא הילדים במיון, לאחות במרפאת המומחים ובסוף גם לרופא המומחה?
  • למה הרופא המומחה לא יכול לשחרר אותנו הביתה אלא אני חייב לחזור למיון ולהמתין למכתב שחרור מרופא הילדים (שדרך אגב, לא אותו רופא מהבוקר…)? האם הרופא במיון לא מספיק עמוס כדי לטפל עכשיו במכתב שחרור שהוא לא בדק?
  • למה רופאת הילדים במיון, כדי לשחרר אותנו הביתה, צריכה להתקשר חזרה לרופא המומחה לברר אם אנחנו צריכים ביקורת בקהילה או לחזור לביקורת בבית החולים?

אז בסופו של דבר, פגשנו 2 פקידות קבלה, 2 אחיות, 2 רופאי ילדים, סטאג'ר ורופא מומחה אחד, שהסתכמו ב- 5 שעות שמתוכן רק 7 דקות בדיקת רופא מומחה…

לסיכום – כיועץ, שכל הזמן חושב על תהליכים, ניהול עומסים והתייעלות, אני לא יכול להמתין כך סתם בתור או להיות מטורטר במסדרונות מבלי לחשוב איך אפשר לעשות זאת אחרת. אין לי ספק שהמערכת חייבת עוד משאבים, אבל כדאי במקביל לשקוד על שיפור וייעול תהליכים כדי להקל על הצוות הרפואי ועל המטופלים.

אה כן, וכל זה בגלל דלקת עיניים…

רק בריאות!

התמריץ שממריץ – "הטמעה ובקרה" (פרק 4)

אז המודל יצא לדרך. ישבנו פרטנית עם כל העובדים וטיפלנו בכל ההתנגדויות לשינוי. ווידאנו שאף עובד לא יופתע לראשונה בתלוש השכר, אבל טרם סיימנו. כעת עלינו להשלים תהליך של הטמעה ובקרה על מנת לוודא שהמודל אכן לוקח אותנו למחוזות אליהם רצינו להגיע מלכתחילה. יש מספר משימות שעלינו לבצע בדגש לחודשים הראשונים של ההשקה –

  • שקיפות, שקיפות ועוד קצת שקיפות. חובה עלינו לשקף לעובדים את סטאטוס העמידה שלהם ביעדים שהוגדרו במודל. מודל טוב זה מודל שמאפשר לעובד להעריך באופן כמעט מדויק כמה כסף יקבל בסוף החודש. הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעדכן את העובדים בדוחות אוטומטים, אפליקציות, מסרונים ועוד דרכים רבות ומגוונות. אם העובד לא יודע היכן הוא נמצא, איך ידע לאן הוא רוצה להגיע…??
  • דברו עם העובדים בשוטף, תוודאו שכולם מבינים וכולם בקיאים בנתונים וביעדים. אל תחכו לסוף החודש כדי להסביר למה קיבל רק X ולא Y. גם אם אתם מנהלים שהדלת שלהם תמיד פתוחה, בתקופה זו עדיף פשוט לעקור את הדלת מהצירים שלה…
  • גם בסוף החודש, עם קבלת התמריץ הראשון, תיפגשו עם העובדים, תנתחו את הפרמטרים השונים ותעזרו להציב יעדים לחודש הבא. אל תתנו לעובד להתמודד עם התמריץ הראשון בגפו
  • תקיימו תהליכי בקרה ומדידה על תוצאות המודל. תוודאו שאכן המודל עושה את מה שאמור היה לעשות בשלב התכנון. לא בושה לבצע תיקונים. לפעמים יש דברים שלא תכננו וחזינו בהתחלה. בסופו של דבר החיים חזקים מכל אקסל

לסיכום – לצד החשיבות הגבוהה שיש למודל תמריץ טוב, חשוב תמיד לזכור שהצורך הראשון של העובד אינו כספי (גם לא הצורך השני…). למרות זאת, בבואנו לבצע שינוי משמעותי בשכר של העובד, מחובתנו לנהל זאת בכפפות של משי. אל לנו להתייחס לרכיבי השכר של העובד כבדרך אגב. תכננו נכון, תבנו מודל פשוט, תשקיעו בהטמעה ובבקרה, ואל תשכחו לעדכן את המודל מידי פעם…

התמריץ שממריץ – "ההשקה" (פרק 3)

בשעה טובה ומוצלחת יש לנו מודל תמריץ. חשבנו, בנינו, שינינו, החלטנו וקיבלנו את ברכת הדרך מהמנהלים, וכעת צריך לגשת לשלב הבא – הצגת המודל ביחידה. כפי שציינתי בפרק הקודם, מודל תמריץ, טוב ככל שיהיה, לא יתרום מאום לביצועי החברה, ואף עלול להזיק, אם שלב ההשקה (וגם ההטמעה) לא יבוצע באופן מושלם. להלן עיקרי הדגשים בשלב זה –

  • הימנעו מפייק ניוז – בניית מודל תמריץ חדש זה לא סוד מדינה. אפשר ומותר "לטפטף" לעובדים שאנחנו "על זה", שיש לנו כוונה לשנות את המודל בכדי לשפר את הביצועים. באופן זה, העובדים לא יכנסו להלם בהצגת המודל ויהיו מרוכזים בתוכן ולא בבוכהלטריה שמסביב
  • מנהלי ביניים כשותפים – במידה וקיים דרג מנהלי ביניים, חייבים להציג את המודל קודם להם (במידה ולא לקחו חלק בתהליך הבנייה) ורק אח"כ לעובדים. כאשר דרג ניהול הביניים רתום ב- 100% לשינוי, תהליך ההטמעה יעבור חלק יותר, המנהלים יוכלו לגשר על הפערים אם יש, ולייצר שקט תעשייתי
  • וואו אפקט – שינוי תמריץ לעובד הוא לא דבר של מה בכך. כל שינוי בכלל ושינוי בשכר בפרט הינו נושא מאוד קריטי לעובדים. אל תתייחסו לכך כבדרך אגב או משהו שאפשר לעדכן בדוא"ל. תשריינו חדר ישיבות, תכינו מצגת יפה, תביאו כיבוד קל ואולי שי קטן לעובדים. שינוי הוא שינוי הוא שינוי
  • הכנה לדיון – תתכוננו היטב לפגישה. תחדדו את המסרים שאתם רוצים להעביר, תדגישו את היתרונות של המודל, את האפשרויות להרוויח יותר, את המשמעות של תמריץ (תגמול על מעל ומעבר) וכד'
  • פרוק מוקשים – סביר להניח שלא כל העובדים יבינו/יתמכו ברעיון של החלפת המודל. כבר אחרי הצגת המודל לכלל היחידה, תתחילו "לפרק מוקשים". תאתרו את העובדים הקשים לפיצוח ותשבו איתם "אחד על אחד". חייבים "לסגור את הפינה" ולא להשאיר עובדים מתוסכלים להתחרבש בכל מיני מחשבות לא רצויות
  • יחס אישי – הכינו מראש סימולציות אישיות לכל עובד. חשוב מאוד להציג לעובד סימולציה של השכר החדש שלו ואת אפשרויות התמריץ אותם יכול להשיג. בצעו את הסימולציה ע"פ הביצועים העדכניים של העובד שיהיה רלוונטי לתקופת השכר הקרובה
  • הסתגלות – במידה ומדובר בשינוי משמעותי בשכר, ניתן לשקול תקופת הסתגלות של 2-3 חודשים בהם תבטיחו לעובדים שהתמריץ הממוצע שלהם לא יפגע

שלב ההשקה הינו השלב החשוב ביותר בתהליך. תשקיעו בו זמן, תערכו בהתאם והכינו מראש מענה להתנגדויות. בנוסף, אל תשיקו את המודל לפני שהכנתם תוכנית הטמעה.

כל זאת ועוד בפרק הבא שלנו…