הקול מסגיר הכול

בזמנים בהם יותר ויותר חברות מסחריות מעוניינות להיות ממוקדות לקוח, הדגש על שירות הלקוחות עולה בהתמדה. למרות זאת, ארגונים רבים עדיין ממעטים בחשיבות מערך השירות ללקוח והופכים אותו לעיתים קרובות לשק החבטות של הארגון. מציאות זו באה לידי ביטוי לא רק בחסכון מתמיד בכוח אדם, אלא באין ספור פעולות ארגוניות, חלקן מדעת וחלקן לא, אשר גורמות למיצוב המערך בתחתית הפירמידה הארגונית. דוגמאות לכך יש רבות: חוסר תכנון והשקעה במבנה הפיסי של המערך, אי השקעה טכנולוגית, תהליכי עבודה אשר אינם מכוונים לקוח, חוסר ניסיון או התאמה של הדרג הניהולי ועוד.
ארגונים משקיעים הון עתק בשיווק, מכירות ותדמית, אך הם שוכחים שהנעת העובדים ובמיוחד, עובדי הקצה אשר באים במגע ישיר (טלפוני או פרונטלי) עם לקוחות החברה, צריכה להיות אחת המטרות המרכזיות באסטרטגיה הניהולית עסקית. הרי מי שפוגש בסופו של דבר את הלקוח זה אותו נציג שנאלץ להתאפק מלהיכנס לתאי הנוחיות שלא נוקו מהבוקר, או שזה עתה מאתחל בפעם השלישית את המחשב כי מערכת המידע שוב נתקעה, או אותו הנציג שסיים הרגע שיחת משוב עם המנהל שלו ולא הבין למה הוא קיבל משוב שלילי.
מה שהנציג מרגיש זה מה שהלקוח שומע – הקול מסגיר הכול!
לכן מחוייב הארגון, לעשות כל מה שביכולתו על מנת לספק לנציג את סביבת העבודה האופטימלית ולאפשר לו להתפנות רגשית ולקיים בהצלחה את המפגשים עם לקוחות החברה הן כדי לייצר ולהעמיק את נאמנותם והן כדי לפתח הזדמנויות מכירה חדשות.
עכשיו נשאלת השאלה, מה יכול הארגון לעשות על מנת לייצר את אותה אווירה אופטימלית?
אולי תופתעו, אבל הכפלת המשכורת היא לא הפתרון.
נושא הנעת עובדים בארגון, נחקר ע"י חשובי החוקרים בתחום מדעי ההתנהגות והניהול הן בעולם והן בארץ. הממצאים שעולים מהמחקרים בתחום זה מבדילים באופן ברור בין הנעה חיצונית (מתן תמריצים כספיים או לחלופין קנסות) ובין הנעה פנימית (יצירת תנאי עבודה נעימים, שיתוף העובדים בקבלת החלטות , באחריות וכן פתיחות ודמוקרטיה ביחסים הבין אישיים). נמצא שעובדים שהמוטיבציה שלהם היתה חיצונית בלבד סיפקו אך ורק את הסחורה המבוקשת. תפוקתם בעבודה הייתה כזאת שממלאת את הגדרות התפקיד ולא מעבר. לעומת זאת, עובדים שהמוטיבציה שלהם פנימית ייקחו על עצמם יותר משימות, יחפשו את האתגרים בעבודה, יזמו וכמובן יהיו יותר פרודוקטיבים לארגון.
לנו ב- Wiservice הניסיון והכלים לשפר את הנעת העובדים הן מצרכי הסביבה הארגונית, ההנהלה הישירה ותהליכי העבודה לכדי שיפור ביצועים.

זה רק מים

ברוב משקי הבית בישראל מונח לו במטבח על השיש מתקן לשתיית מים כזה או אחר.
הסתבר לי לאחרונה כי קיימים בשוק לא מעט חברות ופתרונות במגוון רחב של עלויות.
בשל כך, החלטתי להוזיל את הוצאות מתקן מי השתייה של משפחתי  ולעבור לחברה מתחרה.
לכאורה, מהלך פשוט, מהיר וקל. כמה מסובך זה יכול להיות? הרי מדובר רק במים. (רמז מישהו…??)
מהר מאוד התחוור לי שמסובך זה under statement.
מצד אחד, תהליך מכירה מהיר, חלק ופשוט.
5 דקות וההזמנה יצאה לדרך, בשילוב גשם של הנחות, מבחר מתנות וזמינות מלאה של איש המכירות לכל שאלה.
אולם מאידך, 3 דקות אחרי שהטכנאי יצא מפתח הדלת, הרגשתי כאילו אני פועל מול חברה אחרת –
  • המלאי של המתנות אזל –  "אני לא מבינה מי אישר לך !?!"
  • איש המכירות "שכח" לעדכן את ההנחות במערכת
  • החודש הראשון חינם אבל עלות ההתקנה כמעט וזהה לעלות החודש שבחינם
  • בקשות חוזרות לעדכן פרטים שלא "נקלטו" במערכת
השקעתם חשיבה רבה ומאומצת בתהליך המכירה, למה לא ללכת עם זה עד הסוף ?!?
למה להתיש דווקא בשלב המעבר, השלב הכי רגיש אצל הלקוח ?!?
למה התחושה כי תהליך העבודה לא נבנה בראיית הלקוח ?!?
לא חבל על שעות העבודה של אנשי השרות שלכם? של אנשי המכירות? שיחות המנהל?
אז עזבתי.
למה?
בדיוק בגלל זה!
חבל…

חיזוי טיב שרות

מערכי שרות ומכירה מתמודדים במציאות היומיומית בעשרות אירועים המשפיעים על טיב השרות אותו הם מספקים ללקוחותיהם. היעדרויות לא צפויות, עדכונים במערכות המידע, פרסומים במדיות השונות, התייעלות בכוח אדם או אפילו קידום מכירות נקודתי, ישפיעו באופן ישיר על זמן ההמתנה, אחוזי הנטישה ונצילות העובדים במערך.
עכשיו נשאלת השאלה – איך וכמה אותו אירוע ישפיע על טיב השרות?
דרך ראשונה היא ניחוש. "נניח שאם משך הטיפול גדל ב- 15% אזי זמן ההמתנה יגדל בשיעור דומה".
דרך שנייה היא על פי ביצועי העבר. "בתקופת המבחנים אשתקד, אחוז הנטישה עלה ב- 5% אזי נניח שכך גם יהיה השנה".
כפי שניתן להבין, שתי הדרכים שציינתי אינן מדעיות כלל. הרבה פרמטרים משפיעים על השרות בין אתמול למחר ועל אחת כמה ש-15% כאן לא מבטיחים שינוי של-15% שם.
בדיוק בשל הצורך הקיים, פיתחנו ב- Wiservice סימולטור ייחודי פשוט וחכם, שבהזנת 4 פרמטרים בלבד מחשב מגוון מדדי שרות ויעילות החזויים על פי אותם הפרמטרים שהוזנו עד רמת השעה.
הפרמטרים המרכזיים על-פיהם פועל הסימולטור הם :
  • צפי שיחות נכנסות – כמות השיחות הצפויה להיכנס למערכת ביחידת זמן מוגדרת.
  • משך זמן טיפול בלקוח – סך זמן הטיפול בלקוח כולל זמן התארגנות (setup).
  • סובלנות לקוחות עד לנטישה – תוחלת זמן ההמתנה של הלקוחות (שפנו לקבלת שרות) עד לנטישה. (ראה מאמר בנושא – 60 שניות על נטישה)
  • משאבים – מהם המשאבים העומדים לרשותי באותה יחידת זמן (בשעות עבודה).
ניתן להזין בסימולטור פרמטרים נוספים כגון יעד זמן המתנה על מנת לחזות את רמת השרות (TSF) הצפויה.
מגוון מדדי שרות ניתן לחזות באמצעות הסימולטור. אחוזי נטישה, זמני המתנה, כמות לקוחות בתור, אחוז הלקוחות שימתינו עד גבול מוגדר, נצילות עובדים ועוד.
הסימולטור יכול לשמש ככלי ברמת הדרג הניהולי לקבלת החלטות אסטרטגיות אולם בד בבד הוא יכול גם לשמש את מנהל המשמרת לקבלת החלטות לניהול השוטף של המשמרת (יציאה ממענה, שחרור נציגים וכדומה).
אנחנו ב- Wiservice נתאים עבורך את המודל הנכון ביותר לארגונך, על מנת לשפר את חווית השרות ללקוחות במטרה להגדיל את ההכנסות מלקוחות קיימים ומלקוחות חדשים.

מדדים – שעון המחוונים הארגוני

נכון, בסופו של יום, כל ארגון מודד את הצלחתו על בסיס המאפיינים הפיננסים אותם הוא השיג. הכנסות, רווחיות, נתח שוק וכדומה.
ונכון, כל ארגון יודע לבחון את הכנסותיו לעומת יום האתמול, החודש הקודם או השנה שעברה.
אבל האם כאן מסתיימת המדידה שלנו? האם איש המכירות שמתרוצץ בין לקוחות יודע לקשר בין כמות הפגישות היומיות שלו להכנסות הארגון? האם הנציג הטלפוני מבין שאורך השיחה שלו משפיע על רווחיות הארגון? כמובן שלא.
ארגון, חייב לתרגם את מטרותיו הפיננסיות לכדי מדדים ישימים שיקשרו בין חזון החברה לבין תפקידו של אחרון העובדים.
תרגום מטרות הארגון למדדים מתבצע בתחומים הבאים:
  • תפוקות – מוצרים/שירותים מוגמרים ליחידת זמן
  • תשומות – המשאבים הדרושים לייצור התפוקות ביחידת זמן
  • איכות – איכות המוצר/שרות אותו אנו מספקים
  • פריון – תפוקות ביחס לתשומות
  • נצילות – היחס בין ניצול המשאב לפוטנציאל שלו
שילוב מדדים מתחומים אלו, יאפשרו לארגון לבחון את תוצאותיו לאו דווקא בפן הפיננסי אלא בהסתכלות על המשאבים המשפיעים באופן ישיר על התוצאות הפיננסיות הללו.
פריטת המדדים מאפשרת לדרג הניהולי לבצע הערכה מושכלת כלפי פרויקט, יחידה ארגונית ועובד, לאתר מגמות ולבצע פעילויות לנקודות הטעונות שיפור.
בבואנו להגדיר מדדים לארגון ו/או ליחידה ספציפית בארגון, חשוב לקחת בחשבון מספר פרמטרים:
  1. השפעה – בחירת מדדים להם קשר ישיר לביצועי היחידה. אם ביצועי הפרט/היחידה אינם בעלי השפעה על המדד, אין הוא מדד.
  2. הגדרה – בחירת מדדים בעלי הגדרה חדה וחד ערכית ללא פרשנויות.
  3. מהמנות – בחירת מדדים בהם שיטת המדידה קבועה וזהה, קרי, המדד לא מושפע משיטת המדידה אלה מהביצועים בלבד.
  4. קביעות – מדדים שניתנים למדידה לאורך זמן ובתדירות קבועה על מנת לאפשר בחינת מגמות לטווח ארוך.
  5. שיתוף – שיתוף חברי היחידה בתהליך יכול להקל רבות על הטמעתו.
  6. "מרוב עצים לא רואים את היער" – בחרו בקפדנות את המדדים הרלוונטיים ואל תרבו במדידת יתר.
הגדרת מדדים היא הכרחית להשגת מטרות הארגון ולהגשמת החזון.
הגדרת מדדים חכמים בשילוב הגדרת יעדים נכונה יכוון את הארגון ליעד הנכסף.

מדדים יחסיים

לא מזמן צפיתי בטלוויזיה במשחק כדור – רגל מליגת האלופות.
בתחילת המחצית השנייה, החליט מאמן אחת הקבוצות לבצע חילוף של אחד השחקנים.
בשידורי כדור-רגל מאירופה, נהוג כי בעת הצגת שקופית החילוף, מציינים את המרחק אותו גמא השחקן במשחק עד החילוף.
נדהמתי לדעת שהשחקן המוחלף עבר מרחק של 7.72 קילומטר !
וואו…כמעט 8 קילומטרים ב- 60 דקות משחק!!
תוך לגימה מהבירה ופיצוח גרעין נוסף, חשבתי לעצמי איזה מאמן בר דעת יחליף שחקן שכך "שורף את הדשא"?
לא עברו 2 שניות והשקופית התחלפה בממוצע הקילומטרים של כל הקבוצה ומה הסתבר לי, שלמעשה מדובר בשחקן עצלן, חסר כושר שמוריד את הממוצע של הקבוצה.
את מקרה הכדור-רגל אפשר להשליך על המדדים העסקיים שלך בארגון –
  • מנהל/ת המכירות שלך מכר/ה בחודש הקודם 100 והחודש 110. זה טוב ? זה שיפור או הרעה? ואם היו אומרים לך כי בחודש הקודם נמכרו 5 ליום והחודש 4.5 ליום? או אולי אם תדע כי ממוצע הצוות הוא 120 אז דעתך תהיה שונה?
  • החודש נכנסו למוקד 10,000 שיחות. זה מעט מידי? אולי כדאי לבדוק מול חודש קודם או אשתקד? אולי לנתח את הנתונים ברמה היומית?
כל מדד שמעוניינים לחקור ולהציג חייב לבוא תוך כדי השוואה נכונה לפרמטר מקביל על מנת לאפשר לבחון את הפרספקטיבה האמתית.
בנוסף, חשוב מאוד לדעת מה ברצוננו להציג על מנת לדעת איזו השוואה לבצע.
נתונים ומספרים שלא באים ליד ערך יחסי כלשהו לא יגידו לנו דבר!
אנחנו ב- Wiservice נעזור לך לבנות את מערך המדידה הנכון לארגון שלך.

מובן מאליו

ערב שבת, משפחתי ואני הלכנו לסעוד במסעדה תל אביבית מוכרת.
בהגיענו, הושיבו אותנו בשולחן קטן ורעוע 2.5 מטר מדלת הכניסה.
שביקשתי לעבור לאחד מהתאים בצד, נעניתי בסירוב כי המקומות מוזמנים מראש, אז ביקשתי לעבור לשולחן זהה במרכז המסעדה אולם גם שולחן ספציפי זה הוזמן מראש.
לא ידעתי שהיום לא מספיק להזמין מבעוד מועד מקום ישיבה אלא צריך להזמין גם את סוג השולחן הספציפי.
בנותיי היקרות החלו לאבד סבלנותן, אז נכנעתי לדרישות המארחת, נמנעתי מלהיכנס לוויכוחים מיותרים והתיישבנו ליד הדלת.
מהר מאוד נתבקשתי ע"י משפחתי לסגור את דלת הכניסה בשל רוח פרצים שנשבה בחוץ.
לתדהמתי, המארחת פתחה מיד את הדלת וביקשה שלא אסגור שוב מכוון שהיא משמשת לכניסת באי המסעדה.
גם במקרה כאן, לא ידעתי שמישהו החליף את יעודה המקורי של הדלת ולא עדכן אותי.
לא נורא, אין כמו לשבת עם סוודרים במסעדה ועוד לפני שהזמנו את האוכל.
לצערי, ההברקות של אנשי הצוות המשיכו גם במהלך הארוחה כמו מאבקי כוחות על הקטשופ, הגשת כוס עם קוביות קרח קטנות לבתי בת ה-3, לחכות 5 דקות לעט כדי לחתום על החשבון ועוד פנינים רבות.
שיא השיאים היה לקום מהשולחן בסיום הארוחה ולראות שישנם 4 תאי ישיבה ריקים שטרם אוישו!
אז גם אם יש לכם מוצר מדהים, זה עדיין לא מבטיח הצלחה עסקית. אל לנו לקחת את השרות ללקוח כמובן מאליו.
אם חווית השרות שלי הייתה טובה, סביר להניח שאחזור שוב, גם אם המחירים היו גבוהים יותר, ואף ממליץ לחבריי גם כן.
בקיצור, יש מספיק מסעדות בתל אביב.

מודל תגמול / שכר עידוד

בישראל ובעולם כולו, ארגונים מחפשים דרכים יעילות כיצד לעודד מוטיבציה בעבודה.  כל ארגון השואף  ליעילות, מוכרח להפעיל בצורה אופטימאלית את ההון האנושי שלו.  שכר העידוד/מודל תגמול/מודל תמרוץ נועדו להגברת המוטיבציה והתפוקה בקרב העובדים בארגון.
שכר העידוד הינו תגמול משתנה, נוסף על השכר הקבוע, הניתן לעובדים בתמורה לשיפור ביצועיהם. התגמולים ניתנים על בסיס ביצוע ולפיכך הם משתנים בהתאם לתפוקות בתקופות שונות.  המטרה היא שהתמריץ יניע את העובדים להגביר את תפוקתם ולשפר את ביצועיהם מעבר ליעדים קיימים. הודות לשכר העידוד הכנסת העובד תגדל, יושגו יעדים חדשים ושני הצדדים ירוויחו מהמצב החדש.
שכר היסוד עצמו הינו תמריץ לעבודה, למה נדרשת תוספת שכר עידוד?
הירארכיה, דפוסי עבודה, פיקוח הדוק, מונוטוניות וסיבות נוספות עלולים להביא את העובדים למצבי "ראש קטן".  במצבים אלה זמנם של העובדים אינו מנוצל ביעילות.  ביצועי העובדים בתחילת וסוף יום העבודה נמוכים מאשר ביתר שעות היום.  מחקרים מראים ששכר עידוד יעיל עשוי להגדיל את תפוקת העובדים מכ-60% לכ- 120% בממוצע.   התמריץ הכלכלי גורם לשכלול בשיטות עבודה, צמצום זמני בטלה והגברת קצב העבודה.
חשוב לזכור שהגורם הכלכלי הכרחי להנעת העובד, אולם הוא אינו המניע היחידי.  לא תמיד ניתן להניע עובד רק ע"י תוספת כספית.  אולם במאמר זה אנו נתמקד רק בהיבט הכלכלי של הנעת העובד.
שכר העידוד – למה זה כדאי לארגון?
  • יוצר מוטיבציה משותפת בין העובדים לבין הנהלת הארגון להגדלת התפוקה.
  • מעלה את יעילות העובדים מ- 60% ל- 120% .
  • מוריד את הוצאות הייצור ליחידת מוצר משום שהוצאות התקורה אינן משתנות. לפיכך, שכר העידוד מהווה אף שיטה זולה יחסית להגדלת כושר הייצור בארגון.
קביעת שכר העידוד
מספר תנאים חשובים צריכים להתקיים בקביעת שכר עידוד:
  • על היעדים להיות ברי השגה. יעדים שיתפסו אגרסיביים בעיני העובד עלולים ליצור נזק הפוך מהתועלת.
  • יש לדאוג למסגרת עבודה ותפוקה שתאפשר לעובד להתמיד בה לאורך זמן.  כך יוכל העובד לשמור על שכר יציב ללא תנודות חזקות מדי.
  • יש ליידע את העובד מבעוד מועד על מסגרת הזמן והיעדים החדשים.
  • יש לוודא שהגברת התפוקה היא תוצאה של הגברת המאמץ.
  • יש לוודא שהעלייה בתפוקה אינה מושגת על חשבון איכות ו/או בטיחות.
  • חשוב לוודא כי המודל פשוט וניתן לחישוב ע"י העובד. מודל מורכב ומסועף יאבד את אמינותו בעיני העובד.
שיטות לקביעת שכר עידוד
קיימות מספר שיטות ומדדים לקביעת שכר עידוד.  ניתן לשלב בין השיטות השונות ולקבוע משוואות מתאימות לחישוב תוספת  השכר.
  • שיטות חד גורמיות – בשיטות אלה מדד אחד בלבד קובע את גובה שכר העידוד.  לדוגמא: השכר עולה עם העלייה בתפוקה.
  • שיטות רב גורמיות – שיטות שבהן מספר מדדים קובעים את גובה תוספת השכר.  שיטות אלו ננקטות כאשר לא ניתן או לא כדאי להגדיר תפוקה כמדד יחיד.  לדוגמא:  תפוקה, איכות ומינימום תקלות, עמידה בזמני אספקה, רווחיות מעל היעדים, שירות איכותי ומקצועי.
  • שכר עידוד אישי – השכר מחושב לכל עובד בנפרד בשיטה זו, כאשר ניתן להגדיר באופן ברור את תרומתו האישית.
  • שכר עידוד קבוצתי/ארגוני – השכר מחושב לקבוצה/לארגון בשיטה זו, כאשר לא ניתן להגדיר באופן ברור את תרומתו האישית של כל עובד/קבוצה.
  • שיטה ליניארית – בשיטה זו כל תוספת בתפוקה (או מדד אחר) תביא ביחס ישר, לתוספת שכר.
  • שיטה לא ליניארית-  בשיטה זו כל תוספת בתפוקה (או מדד אחר) תביא להגדלת השכר לפי סולם מדרוג שנקבע מראש.  בדרך כלל שיעור תוספת השכר קטן עם כל עליה נוספת בתפוקה עד לרמה מקסימאלית.
במקביל, עם יישום מודל תגמול זה או אחר בארגון, מחובתנו לבנות בהתאמה תהליכי עבודה תומכים בפעילות, כגון תהליך עדכון העובד בתגמול שלו, תהליך משוב ולמידה לשיפור התגמול הבא וכדומה.
שכר עידוד המתוכנן באופן יעיל, בהתאם ליעדים ומדדים בארגון, הינו אמצעי אפקטיבי להנעת העובדים וכלי להגדלת כוח הייצור, השיווק והמכירה של הארגון.

ממוסך למרכז שרות

למי מאתנו לא יצא לבקר במוסך?
ערב לפני מחפשים טרמפ כדי לא להיתקע שם שעות,  קמים מוקדם בבוקר כדי להגיע ראשונים, מנסים להבין למה דווקא האוטו שלנו צריך את נוזל הקירור הספציפי הזה וכל היום מנסים לנחש את גובה עלות הטיפול.
מסתבר, שב-2012 אפשר גם אחרת. כנראה שחווית שרות היא לא רק נחלתם של חברות הסלולר, האינטרנט, הכבלים או הלוויין. גם מוסך קטן בדרום ת"א יודע לעשות מה שחברות וארגוני ענק לא מעיזים.
מי היה מאמין שהיום ניתן לקבוע תור טיפול לרכב?
מי היה מאמין שיבואו לאסוף לך את האוטו מהחניה בבית ובסיום הטיפול יחזירו לך אותו כאילו לא זז ממקומו (רק נקי הרבה יותר…)?
מי היה מאמין ששבועיים אחרי הטיפול, יתקשרו אליך ממכון סקרים (כן, אני מדבר על מוסך!!) ויהיו מעוניינים לשמוע את חוות דעתך על השרות שקיבלת?
אז תתחילו להאמין. זה קורה כאן ועכשיו!
רק חברות וארגונים שיביטו בלבן של עיני הלקוחות שלהם, ישאלו את השאלות הקשות ויפיקו מסקנות בהתאם, יצליחו למנף את מנוע הצמיחה העיקרי שלהם.
 יש אלפי מוסכים בגוש דן. אני יודע היכן יתבצע הטיפול הבא של הרכב שלי.

מעגל הבקרה

הגדרנו מדדים, הצבנו יעדים ועכשיו אנחנו מצפים בכיליון עיניים לשיפור הביצועים המיוחל. הלא כן?
כן ולא.
כן – עצם המדידה והצבת היעדים, תיצור שינוי אווירה בארגון שבאופן כמעט אוטומטי יביא לשיפור הביצועים. מחקרים רבים מראים כי עובדים היודעים שהארגון מתחיל למדוד את תפוקתם באופן תדיר ולהימצא תחת זכוכית מגדלת, בין אם בצורה מאתגרת יותר או פחות, ישפרו את ביצועיהם.
לא – אל לנו לשקוט על השמרים. מגמת השיפור הראשונית לא תארך לאורך זמן. על מנת לשמר את המגמה לטווח הארוך, עלינו להימצא תמיד בתהליך מחזורי של בקרה.
תהליך מובנה של פיקוח ובקרה, יאפשר לנו לוודא כי הארגון חותר למטרותיו וייעודו, יאפשר לנו להתאים את הארגון לשינויים פנימיים/חיצוניים ויאפשר לנו להימצא תמיד בתהליך של שיפור מתמיד.
תהליך הבקרה הינו תהליך מחזורי. אל לנו להסתפק רק בביצוע הבקרה עצמה וההתערבות למול הגורמים החלשים. עלינו תמיד להימצא בתהליך של שיפור מתמיד ובוחן גם את התאמת המדדים והגדרת היעדים.
מעגל הבקרה –
  1. פעילות/תהליך  – הגדרת המשימה, הפרויקט או תהליך העבודה אותו אנו רוצים לבקר, לבחון ולשפר.
  2. הגדרת מדדים– קביעת המדדים שיכוונו אותנו להצלחת המשימה.
  3. קביעת יעדים – הגדרת יעדים למדדים שנקבעו על מנת לבחון מידת הצלחתנו בהם.
  4. השוואה והערכה – תהליך בחינת הביצועים למול היעדים הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל.
  5. התערבות – טיפול בנקודות החולשה בתהליך, חיזוק נקודות החזקה והתאמת המדדים והיעדים במידת הצורך להשאת הביצועים.
בבואנו לבחון תהליך עבודה קיים או ביצועים עסקיים של היחידה, בבניית תהליך חדש והקמת פעילות חדשה, עלינו תמיד לזכור ליישם את מעגל הבקרה בכדי שנוכל לוודא שאנחנו בדרך הנכונה.
אנחנו ב- Wiservice  נדע להתאים עבורך את מעגל הבקרה האופטימלי להשאת ביצועי הארגון.

מענה מהיר זה לא הכול…

התקלקל לי מכשיר חשמלי במטבח.
אחרי המתנה קצרה יחסית על הקו ענתה לי נציגת שרות אדיבה מאוד, רק חבל שיתר התהליכים פחות אדיבים…
זה התחיל בניסיון לתאם ביקור הטכנאי. "הטכנאי יגיע בין 12:00 ל- 18:00..". אין בעיה, אקח לעצמי יום חופש מהעבודה.
אוקי – "אז האם אפשר שאקבל התרעה של שעה לפני שהוא מגיע??".  "כמובן שכן!". נו, לפחות זה.(בנתיים…)
אז יום התיקון הגיע ובשעה 12:45 אני מקבל שיחה לא מזוהה מהטכנאי. "אני בעוד 20 דקות אצלך".
רצתי אצתי והגעתי הביתה.
בשעה 14:30 שמעתי דפיקה בדלת. הטכנאי נכנס בסערה ואני מצטט – "איזה חברה מטומטמת. נתנה לי את הטלפון שלך לכתובת אחרת." (ואם עובד החברה טוען שהיא "מטומטמת", מי אני שאחלוק על דעתו..?!?)
בשעה טובה התיקון החל. כמה אזיקונים שנזרקו על הרצפה, טיפות מים שנזלו מהכיור ומספר ברגים שנשארו יתומים. לא משהו חריג.
"סיימתי" טען הטכנאי. פרט בהרחבה על התיקון שבוצע ובאותה הסערה שהוא נכנס כך הוא יצא בדרכו לעוד לקוח מרוצה.
ואני, נשארתי לנקות את האזיקונים, לאסוף את הברגים ולהעביר סמרטוט כדי לנקות את עקבות הנעליים שהשאיר (מסתבר שטיפות מים וסוליות נעליים לא הולכים טוב ביחד…).
ואני שואל, למה החברה חושבת שהמענה המהיר והשרות האדיב של נציגת השרות מספיק??