נכון, בסופו של יום, כל ארגון מודד את הצלחתו על בסיס המאפיינים הפיננסים אותם הוא השיג. הכנסות, רווחיות, נתח שוק וכדומה.
ונכון, כל ארגון יודע לבחון את הכנסותיו לעומת יום האתמול, החודש הקודם או השנה שעברה.
אבל האם כאן מסתיימת המדידה שלנו? האם איש המכירות שמתרוצץ בין לקוחות יודע לקשר בין כמות הפגישות היומיות שלו להכנסות הארגון? האם הנציג הטלפוני מבין שאורך השיחה שלו משפיע על רווחיות הארגון? כמובן שלא.
ארגון, חייב לתרגם את מטרותיו הפיננסיות לכדי מדדים ישימים שיקשרו בין חזון החברה לבין תפקידו של אחרון העובדים.
תרגום מטרות הארגון למדדים מתבצע בתחומים הבאים:
- תפוקות – מוצרים/שירותים מוגמרים ליחידת זמן
- תשומות – המשאבים הדרושים לייצור התפוקות ביחידת זמן
- איכות – איכות המוצר/שרות אותו אנו מספקים
- פריון – תפוקות ביחס לתשומות
- נצילות – היחס בין ניצול המשאב לפוטנציאל שלו
שילוב מדדים מתחומים אלו, יאפשרו לארגון לבחון את תוצאותיו לאו דווקא בפן הפיננסי אלא בהסתכלות על המשאבים המשפיעים באופן ישיר על התוצאות הפיננסיות הללו.
פריטת המדדים מאפשרת לדרג הניהולי לבצע הערכה מושכלת כלפי פרויקט, יחידה ארגונית ועובד, לאתר מגמות ולבצע פעילויות לנקודות הטעונות שיפור.
בבואנו להגדיר מדדים לארגון ו/או ליחידה ספציפית בארגון, חשוב לקחת בחשבון מספר פרמטרים:
- השפעה – בחירת מדדים להם קשר ישיר לביצועי היחידה. אם ביצועי הפרט/היחידה אינם בעלי השפעה על המדד, אין הוא מדד.
- הגדרה – בחירת מדדים בעלי הגדרה חדה וחד ערכית ללא פרשנויות.
- מהמנות – בחירת מדדים בהם שיטת המדידה קבועה וזהה, קרי, המדד לא מושפע משיטת המדידה אלה מהביצועים בלבד.
- קביעות – מדדים שניתנים למדידה לאורך זמן ובתדירות קבועה על מנת לאפשר בחינת מגמות לטווח ארוך.
- שיתוף – שיתוף חברי היחידה בתהליך יכול להקל רבות על הטמעתו.
- "מרוב עצים לא רואים את היער" – בחרו בקפדנות את המדדים הרלוונטיים ואל תרבו במדידת יתר.
הגדרת מדדים היא הכרחית להשגת מטרות הארגון ולהגשמת החזון.
הגדרת מדדים חכמים בשילוב הגדרת יעדים נכונה יכוון את הארגון ליעד הנכסף.
