בתי החולים עמוסים למכביר וקיים מחסור משמעותי במשאבים וכוח אדם, אבל האם לא ניתן להפחית מעט את העומס? האם לא ניתן לקצר את זמני המתנה או את משך השהייה של המטופל?
בביקור קצר (שנאלצתי לצערי לקיים כאבא מלווה ולא כיועץ) באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, נוכחתי לגלות שעם קצת שיפור תהליכים, עבודת ממשקים וטכנולוגיה, אפשר לייעל את המערכת, להפחית חלק מהעומסים, לקצר את זמני המתנה, לצמצם טרטור המטופלים ("לקוחות" אם שכחנו) ולזרז שחרורים הביתה.
כמה דוגמאות להמחשה –
- אם אני צריך רופא מומחה, למה קיבלתי הפניה למיון? ואם קופת החולים שלי טעתה, למה בית החולים לא מתקן זאת ודווקא כן מתעקש שאתחיל במיון?
- אם אני צריך רופא מומחה, מדוע אני חייב לראות קודם רופא ילדים?
- למה אני צריך לספר את הסיפור במלואו לאחות בקבלה למיון, לסטאג'ר במיון, לרופא הילדים במיון, לאחות במרפאת המומחים ובסוף גם לרופא המומחה?
- למה הרופא המומחה לא יכול לשחרר אותנו הביתה אלא אני חייב לחזור למיון ולהמתין למכתב שחרור מרופא הילדים (שדרך אגב, לא אותו רופא מהבוקר…)? האם הרופא במיון לא מספיק עמוס כדי לטפל עכשיו במכתב שחרור שהוא לא בדק?
- למה רופאת הילדים במיון, כדי לשחרר אותנו הביתה, צריכה להתקשר חזרה לרופא המומחה לברר אם אנחנו צריכים ביקורת בקהילה או לחזור לביקורת בבית החולים?
אז בסופו של דבר, פגשנו 2 פקידות קבלה, 2 אחיות, 2 רופאי ילדים, סטאג'ר ורופא מומחה אחד, שהסתכמו ב- 5 שעות שמתוכן רק 7 דקות בדיקת רופא מומחה…
לסיכום – כיועץ, שכל הזמן חושב על תהליכים, ניהול עומסים והתייעלות, אני לא יכול להמתין כך סתם בתור או להיות מטורטר במסדרונות מבלי לחשוב איך אפשר לעשות זאת אחרת. אין לי ספק שהמערכת חייבת עוד משאבים, אבל כדאי במקביל לשקוד על שיפור וייעול תהליכים כדי להקל על הצוות הרפואי ועל המטופלים.
אה כן, וכל זה בגלל דלקת עיניים…
רק בריאות!
